רשמים ראשונים מהכנס
מאת איל שניהעיניים עצומות. מרגיש מוקדם מדי. בחדר אין ממש וילונות אבל לפי החשכה ניתן לדעת שעוד לא בוקר. מוזר, כבר היום השלישי שלי בסאן פרנסיסקו ועדיין בג'טלג. אני מתלבט אם לפתוח את הלפטופ ולצטט קצת או להמשיך לנסות להרדם.לאחר התלבטות קצרה, אני פותח את העיניים ולידי אסף, שכנראה עבר את אותה התלבטות לפני מספר דקות, מתקתק על המחשב. ארבע בבוקר. הלכנו לישון לפני שלוש שעות. זמן טוב להעלות את התמונות משלושת הימים האחרונים.
למה אני ישן עם אסף? החלטתי להרשם לכנס בדקה האחרונה ואז כבר לא ניתן היה להזמין מלונות לעובדי אורקל. העיר מלאה לגמרי. כיון שאסף וטובית נרשמו לפני חודשיים, הם תפסו מלון ממש במרכז ואסף הסכים לחלוק איתי את החדר. אחת הסיבות שהתלבטתי אם להצטרף הייתה משך הטיסה. אני לא מצליח להרדם בטיסות, ו-20 שעות טיסה עם עצירה בניו יורק לא קלות לי. אכן, לא היה קל. בחרתי לטוס ביום שיש בצהרים - בטיסות לילה אני עייף מדי בשביל לראות סרט או לקרוא. ללא אופציות אחרות, את החלק הראשון של הטיסה העברתי לצערי בצפיה באינדיאנה ג'ונס - סרט די מחורבן לטעמי. הטיסה ארכה נצח ובסופה נחתתי בסן פרנסיסקו ביום שיש בערב.
בשבת בבוקר יצאנו לטיול לעמק נאפא (Napa valley) - עמק של כרמים ויקבים. ירון שגיא מאורקל נהג והצטרפו מיקי בלקין מ"הזרע ג'נטיקס" וארנון דים מטלדור. ירון, שמכיר את המקום, היה מדריך טיולים לתפארת. את ארוחת הצהרים רכשנו במעדניה נחשבת Dean & Deluca ואכלנו בפיקניק בטבע.
בשבת בערב נפגשנו (טובית אסף ואני) עם מירי בן-יקר מבנק ישראל ואיציק הדר. למעשה, מירי היא זו ששכנעה אותי להרשם לכנס בשיחה לפני שבועיים במניפולציה זולה "עד שאני נוסעת לכנס, אתה לא בא?!?". הלכנו לסיבוב ברים ברחוב קולומבוס. בשעה שתיים בלילה בדיוק נסגרו האורות בכל המועדונים, והאנשים זרמו החוצה וחזרה לבתיהם. ביום שבת בלילה - מדהים, לא?
ביום ראשון בבוקר נסעתי עם ירון אלטושלר מ-גלסהאוס ולירן זילכה מ-אלונה לראות משחק פוטבול של SF 49ers. היה משחק מצוין ו"ניצחנו" את Detroit Lions בתוצאה 31-13 . שימו לב לתמונה של לירן - הפכנו למעודדים שרופים. אחרי לא מעט נקניקיות ובירה חזרנו שמנים ומרוצים.
כבר שש וחצי ועוד מעט זמן לצאת לשתות קפה בסטרבקס. למרות שגם אתמול התקיימו לא מעט הרצאות, היום מתחיל הכנס רשמית.
הירשמו כמנויים (RSS):






יום שני, 22 בספטמבר 2008 בשעה 15:35
איזה יופי… הפורטי ניינרז זה שדרוג משמעותי לעומת האוקלנד ריידרז משנה שעברה
בגלל זה שווה להגיע קודם (חבל שזה לא איפס לך את הג'טלג).
מעולה שאתה מוציא קצת את אסף להתאוורר - השמועות אומרות שבזמן שראית פוטבול הוא היה בכנס המקדים למפתחים…
יום שני, 22 בספטמבר 2008 בשעה 16:39
אופיר, אתה לא מאמין, חזרנו עכשיו מחדר כושר.
יום שני, 22 בספטמבר 2008 בשעה 18:51
שקרן. אין מצב שהיית בחדר כושר ולא באת להרצאה של NEC. היית יכול להשלים שעות שינה.
וחוץ מזה, זה לירן זילכה לא זילקא…
יום שני, 22 בספטמבר 2008 בשעה 20:45
כבר אמרתי לך שאתה בוגד? אני לעומת זאת היה לי בן חולה 4 ימים במה שנקרא "וירוס" או במילים אחרות, נפל לו האסימון שהוא כבר לא הנסיך היחיד בבית והוא נפל למשכב שבעקבותיו אנחנו זוכים להתקפי קריזות בגלל סיבות שונות ומשונות כמו למשל שבכוס שלו יש הרבה מים ולא רק טיפ-טיפה, או שאין לו קישוט לעץ כמו שיש לחבר שלו, או כי הוא פשוט טוען שהוא לא יכול ולא יודע לנעול סנדלים.
לירן, תנצור את רגעי השפיות האחרונים שלך לזמן הקרוב.
יום שני, 22 בספטמבר 2008 בשעה 21:20
לירן, אלף סליחות, שיניתי בדיעבד רטרואקטיבית.
רונן - פעם הבאה אל תעשה סקס עשרה חודשים לפני ה Open World..
יום ראשון, 05 באוקטובר 2008 בשעה 15:35
אורקל Open World…
×× ×¡ ××××¤× ××ר×× ××©× ×ª× ×©× ×××¨×§× ××¦× ×××¨× ××× ×××× ××¤×¨×¡× ××× ×¨×©××ת ××××¨× ×©× …
יום ראשון, 19 באוקטובר 2008 בשעה 20:18
[...] חוזרים לשגרה… מאת טובית לייבה בחודש האחרון הייתי חופשה ארוכה, זה התחיל כמובן ב-OpenWorld: הכנס היה מדהים, כ"כ הרבה עוצמה במקום אחד, היו כנסים מרתקים, על נושאים רבים ומגוונים, לפעמים קשה לי לתפוס, אבל אחרי הרכישות האחרונות של אורקל, אורק נוגעת כמעט בכל תחום אפשרי, ובשביל לגוון קצת החליטו בהכרזה יוצאת מגדר הרגיל שעכשיו אורקל נכנסת לתחום היחידי שלא היה לה שם רגל, תחום החומרה. נכון שעיקר הכנס הוא סמינרים על חידושים, ומפגש עם מנהלי מוצר שניתן להתנפל עליהם בשאלות שלא ניתן לשאול בשום אמצעי אחר, אבל בשבילי הוא היה בעיקר בריחה מהמציאות היומיומית, אני לא זוכרת מתי ב4 שנים האחרונות יצאתי כל ערב עם חברים טובים לפאבים ולמועדונים עד השעות הקטנות של הלילה, כולל שתיה מטורפת כלי הצורך לדאוג לנהג שייקח אותנו הביתה, היכולת לישון כמה שרוצים (בלי לציין ג'טלגים) ולא לדאוג שאחד הילדים יעיר אותך באמצע הלילה, טיולים מדהימים באחת הערים היותר יפות בעולם וכמובן קניות מטורפות (שילמתי OverWeight על המזוודה). אז אם קראתם את הפוסט של איל מהכנס, הוא הצטרף אל אסף לחדר כי הוא לא הצליח להשיג מלון ואליי הצטרפה דורית מלמד קופר מנייס (חברתי הטובה), חשבנו שסוףסוף יהיה לנו קצת זמן לדבר, בלי שהילדים יפריעו, וגם שם, מרב שהיינו כ"כ עמוסים בקושי יצא לנו לדבר. בשביל להכניס גם קצת טכני לפוסט (הרי בשביל זה אנחנו כותבים פה), אני אספר שהציגו את הגירסה הבאה של ה-BIEE, העינים נפערו לרווחה, ובקושי הצלחתי לסגור את הפה, אומנם אני קצת משוחדת, אבל כמה שהגירסה הנוכחית יפה, הגירסה הקרובה הולכת להיות יפה עוד הרבה יותר, לא חשבתי שזה אפשרי אבל כנראה השמיים הם הגבול (יצא לי דביק משהו). לפני שנסעתי הייתי בטוחה שיהיה לי קשה, לעזוב ככה את הילדים לשבוע ולא לראות אותם אבל… מסתבר שמידי פעם זה הכרחי, עכשיו אני מבינה למה יש גברים שנהנים לצאת למילואים (נו טוב, ביום האחרון כבר רציתי לחזור). הנחיתה היתה רכה, חזרתי ישר לראש השנה, ומשם ירדתי לעוד שבוע לאילת, ואז סוכות… כלומר בחודש האחרון לא ממש ראיתי את העבודה (חיים קשים בהייטק). אבל זהו, נגמרה החגיגה, וביום רביעי חוזרים לעבודה בשיא המרץ, ישר להמשך ההכנות לכבוד שבוע אורקל המתקרב, זה לא שאני מתלוננת אבל הייתי מוכנה לצאת עכשיו לעוד חופשת לידה אבל בלי להביא עוד ילד. בשבוע אורקל הקרוב, בוריס רועי ואני נהיה אחראים על מסלול הבינה עיסקית, ננסה להכניס בסמינרים את כל החידושים האחרונים שיש לאורקל להציע וכמובן שנעביר הדרכות למתחילים ומתקדמים על המוצרים, אולי זה טוב שהשנה שבוע אורקל יצ אחרי ה-OpenWorld. ובנימה אופטימית זו, אני מאחלת לכולם נחיתה רכה אחרי החגים ושיהיה לנו רק טוב! חוזרים לשגרה. [...]
יום שני, 20 באפריל 2009 בשעה 13:08
[...] שנופלת בדיוק על הזמן של הכנס ולא יעזרו בקשות והפצרות (גם לא של מירי…). למי שמעוניין, אפשר לשלוח הצעות להרצאות ומאמרים - זמן [...]